משו"ב לתעודה
הורים יקרים,
ממליצה על קריאת המאמר הבא. סיכמתי אותו מכאן. לקריאה מורחבת הכנסו לקישור.
שלכם, שרה.
מי הילד הכי טוב בעולם? על שבחים וחיזוקים חיוביים
מאת: ליאת מאיר-רוקח
עוד לפני שאנו הופכים להורים מרביתנו יודעים שחשוב מאוד, אם לא חשוב ביותר, לעזור לילד שלנו בפיתוח בטחונו העצמי. אנו מניחים אינטואיטיבית, אולי בגלל שלנו עצמנו נעים לשמוע מחמאות, כי הרעפת מחמאות וחיזוקים חיוביים על הילד שלנו תגרום לו להתפתח, להצליח ולגדול להיות מבוגר המממש את היכולות הבלתי רגילות שאנחנו פשוט ידענו, לאורך כל הדרך ובעצם מרגע שנולד, שטמונים בו. וחוץ מזה, מה יותר כייף מלתת מחמאות לילד? אחרי הכל, אנחנו יודעים שהיה לו מאיפה לרשת…
"מחמאות וחיזוקים חשובים ומתחברים חיובית עם אוירה טובה, הקשבה הדדית, שיתוף פעולה", אומרת ד"ר דורית ארם, מאוניברסיטת תל אביב. "ככלל, אני בעד להפריז במתן מחמאות וחיזוקים ולא לקמץ. חשוב לתת לילד הרגשה טובה ולומר "אני אוהבת אותך", "אתה אדם נהדר", מחמאות "כלליות", שאינן תלויות בילד ובמעשיו אלא קשורות לעצם השמחה של ההורה על היותו של הילד חלק מחייו. למחמאות כאלו, אני סבורה כי אין ולא צריך להיות "גבול". המסר שהן מעבירות לילד הוא – "ההורה שלי מאמין בי / אוהב אותי / מעריך ומקבל אותי".
"חשוב להדגיש לילד שההצלחה שלו אינה מקרית, אלא נבעה מתוך הפעולה שעשה, הוא זה שגרם להצלחה. החיזוק צריך להכיל מילים כמו :"למדת", "השקעת", "התארגנת נכון על הזמן", "בנית", "השתפרת", "דייקת" וכו'.
מעבר לכך, כדאי לא סתם לומר "יופי", כי כמו שאומר הילד בספרו של יהודה אטלס "הילד הזה הוא אני": "כשאמא אומרת לי "יופי יופי " אני יודע שהיא לא הסתכלה בכלל".
החיזוק, לכן, צריך שיהיה מחובר לסיטואציה ודרך החיזוק הילד יבין את מקורות הכוח שלו. החיזוק צריך להדגיש איך הצליח, לשים את ההצלחה והתפקוד ביחס להתקדמות הילד עצמו על ציר הזמן, איזו אמירה על כיצד הילד התקדם, השתפר, השתלט על מיומנות כלשהי, על יכולת מסוימת, לדוגמא : "תראה כמה השתפרת – הציור יותר מדויק".
"לא פחות חשוב מלתת חיזוק הוא ללמד את הילד להחמיא, לראות את הטוב באחר", מציעה ד"ר ארם. "יום הולדת של ילד אחר יכול להיות הזדמנות נפלאה לתרגל וללמד את הילד שלנו להחמיא, למשל לברך את ילד יום ההולדת ולומר לו : "אני אוהב לשחק איתך", "נעים לי בחברתך" וכו'".
לצערנו ולשמחתנו, לילדים יש אינטואיציות חזקות מאוד והם קולטים מתי המחמאה אמיתית ומתי היא "מס שפתיים" בלבד, לכן חשוב לתת מחמאה אותנטית. שימו לב לשבח על המאמץ והניסיון ופחות על התוצאה הסופית ובכך תלמדו את הילד שעבודה קשה משתלמת. מסר כזה מסייע בבניית בטחונו העצמי של הילד הרבה יותר משבחים ריקים מתוכן.
"כאשר הילד מראה לנו ציור, במקום לומר "כל הכבוד", נסו לומר – "אני רואה שהציור מאוד צבעוני", או : "הצלחת לצייר בית" או אפילו רק שאלו את הילד – "איך אתה מרגיש עם מה שציירת?". באופן זה אנו משאירים את הדגש על מה שהילד עשה ולא מעבירים אותה למה שהדבר שהוא יצר עשה לנו. הילד צריך להיות המדד של עצמו. ההכוון לא דרך "אני חושבת שמה שעשית טוב", אלא "אני מרגישה שטוב לך עם מה שעשית", מציעה ד"ר בן ניסן, "חשוב שהילד ישתף את המבוגר בהנאתו מהמעשה שלו ולא שיצפה ממנו לקביעה האם המעשה טוב".
"דוגמא אחרת: ילד שוויתר לחבר על צעצוע. במקום לומר :"כל הכבוד", כדאי לומר משהו בסגנון : "אני רואה שנעים לך שחבר שלך שמח" או להפנות את תשומת ליבו של הילד להשפעה החיובית שיש למעשה שעשה על החבר – "תראה כמה דני שמח שוויתרת לכבודו".
